מדוע מערכת החיסון אינה מזהה תאים סרטניים ? 

לכל בעלי החיים מיליארדי תאים לבנים. ישנם סוגים שונים של תאים לבנים כדוגמת לימפוציטים, לויקוציטים, ומונוציטים. התפקיד המרכזי שלהם הוא למנוע פגיעה או נזק של כל גורם זר ומזיק לגופנו.

בספירת דם נמוכה של תאים לבנים נראה רגישות לזיהומים מכל הסוגים ובמצבים מסוימים אף סכנת חיים. 

לגופנו יש את היכולת להבחין בין תאים שלנו לבין תאים זרים ועל ידי כך אנו יכולים לזהות חומר זר שנמצא בגופנו להילחם בו. יכולת זו מאפשרת לנו להיחלם בזיהומים ולבנות עמידות בפני זיהום עתידי. 

כפי שנכתב, התפקיד של התאים הלבנים הוא זיהוי והרס של גופים זרים ולכן הגיוני שמערכת החיסון תתקוף גם תאים סרטניים אך משום מה, זה לא קורה. הדעה הרווחות היא שתאי הסרטן הם ללא ספק תאים זרים ובכל זאת נראה שהם מצליחים להתחמק מתשומת הלב של מערכת החיסון. 

כיום יש כבר הנחות אחרות המצביעות על כך שתאי הסרטן הם חלק חיוני ממחזור החיים וכתוצאה מכך, הטבע סיפק להם אמצעי יעיל המאפשר להם להתחמק ממערכת החיסון.  

נמצא כי תאי הסרטן מוקפים בציפוי חלבוני בעל מטען שלילי הזהה למטען צאי הדם הלבנים ובשל הקוטביות הזהה הם דוחים זה את זה והתאים הסרטנים מוגנים. 

מנגנון דומה קיים בתאי עובר בשבועות הראשונים שממשיכים לגדול ולהתחלק עד לשבוע השמיני שבוא לבלב התינוק מתחיל לתפקד. 

זאת גילה פרופ' בירד, אי שם בתחילת המאה הקודמת והוא מצא כי עשרה אנזימי לבלב שהחשובים במיוחד הם טריפסין וכימוטריפסין יודעים לפרק את הציפוי החלבוני בעל המטען השלישי ועל ידי כך תאי הסרטן נחשפים למערכת החיסון.

זמן קצר לאחר שבירד קידם את התאוריה שלו, רופאים החלו להתנסות באנזימי הלבלב כחלק מטיפול בסרטן והחלו להגיע דיווחים חיוביים שאף הופיעו בכתבי עת.

תאוריה זו היא התאוריה העתיקה, החזקה והסבירה ביותר של סרטן הקיימת כיום והיא עמדה במבחן של 70 שנות עימות עם מידע חדש על סרטן מבלי שהופרכה. 

אפשר לומר שהסרטן הוא מעיין תהליך של ריפוי יתר שבו הגוף מייצר הגנה על תאי הסרטן באמצעות ציפוי חלבון בעל מטען שלילי אך בנוכחות כמויות מספקות של אנזימי לבלב, הציפוי החלבוני מתעכל וחושף את התא הסרטני תאים הלבנים. לפיכך, הטבע הקצה ללבלב את התפקיד החיוני של מניעת סרטן.[

מה יקרה אם בגלל גיל או גורמים תורשתיים הלבלב חלש או התזונה של אדם מסוים צורכת כמעט את כל אנזימי הלבלב לעיכול ומשאירים מעט מאוד לזרם הדם? או בעקבות ניתוח או טראומה הגורמת לרקמה צלקתית סביב הסרטן והיא מעכת את מחזור הדם ומונעת מהאנזימים להגיע אליה או שקצב גידול הסרטן כל כך גבוה שלא מאפשר לאנזימי הלבלב לעמוד בקצב?

התשובה היא שהטבע סיפק מנגנון גיבוי, קו הגנה שני שיש לו סיכוי לעשות עבודה טובה גם אם הקו הראשון יכשל. מדובר בתרכובת כימית, ייחודית שממש מרעילה את התא הסרטני תוך הזנה של כל התאים הבריאים. התרכובת הכימית המדוברת היא ויטמין b17 המצוי במזונות טבעיים המכילים ניטרילוסיד הידוע גם בשם אמיגדלין וככזה, נעה בו שימוש ונחקר בהרחבה במשך יותר ממאה שנה.